חג פורים

עדלאידע מנתניה שנת 2010

עדלאידע מנתניה שנת 2010

כמה דברים על חג פורים:

את חג פורים חוגגים ברוב המקומות בתאריך בי"ד באדר, בירושלים ובערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושוע בן נון חוגגים את החג בט"ו באדר (מכונה 'שושן פורים').

חג הפורים מתבטא בשמחה ובהודיה על הנס וההצלה שקרו ליהודים בתקופת אחשוורוש.

חג פורים מצטיין במאפייני השמחה שבו, יש מקום גם לאכילה ולשתייה. כמו מאכלים מיוחדים כמו 'אוזני המן', משלוח מאכלים בין חברים ועוד. יש גם מקום חשוב לשתיית יין שאפרט בהמשך.

בנוסף החג מתאפיין בלבישת תחפושות ובידור.

("ונהפוך הוא")

לפי המסופר במגילת אסתר, נקבע החג לזכר הצלת היהודים באימפריה הפרסית בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון (מן המגילה עצמה אין זה ברור האם מדובר בתקופה שלפני בניין בית המקדש השני או אחריו). באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן.

לפי הסיפור במגילה המן האגגי, שר שהיא מאד מקורב למלך אחשוורוש. המן מונה להיות 'מעל כל השרים', זמם  להרוג את כל היהודים שחיו בממלכת פרס ולבוז את רכושם.

הסיבה למזימה זו הייתה נקמה על כך שמרדכי היהודי סירב לכרוע ולהשתחוות להמן.

המלך נעתר לבקשה, והוציא כתב מלכות המתיר לאנשי כל מדינה לטבוח ביהודים, ביום י"ג באדר, יום שאותו בחר המן על ידי הטלת "פור" – גורל.

המזימה סוכלה הודות לשורה של אירועים, שהובילו להוצאתו להורג של המן, ומהמלך יצאה פקודה חדשה המאפשרת ליהודים להתגונן ולעמוד על נפשם באותו יום מיועד.

ביום המתוכנן, י"ג באדר, הרגו היהודים כ-500 משונאיהם בשושן הבירה ו-75 אלף איש ביתר הממלכה. (לפי התיאור במגילה)

אסתר ביקשה וקיבלה מהמלך רשות להאריך את המלחמה ביום נוסף בשושן הבירה, וביום זה נתלו עשרת בניו של המן, ונהרגו 300 איש נוספים.

במגילת אסתר מסופר שלמחרת היום המיועד (כלומר בי"ד באדר), נחו יהודי האימפריה הפרסית מהמלחמה וערכו בו חגיגות ומשתה. יהודי שושן, שהמשיכו במלחמה ביום המחרת, נחו בט"ו באדר ואז הם ערכו בו חגיגות ומשתה.

החוקרים חלוקים לגבי הזמן בו הפך חג הפורים לחג משמעותי אצל היהודים. המקדימים טוענים שחג הפורים נחוג באופן נרחב בימי בית המקדש השני בשמחה ומשלוח מנות, ומביאים כראייה, מעבר לנאמר בתנ"ך עצמו מס' מקורות כמו: אזכורו של "היום המורדוכאי" בספר חשמונאים ב', אזכור הפורים במגילת תענית כיום שאין להתענות בו ובנוסף אין להספיד בו ועוד. לעומת זאת, טוענים כי עדויות אלו אינן מעידות על יותר מניצנים קדומים של חג אשר היה בעל חשיבות מועטה וטוענים שאי-איזכורו של החג בדברי פילון האלכסנדרוני ובברית החדשה מעיד שאופיו היה מצומצם.

מגילת אסתר היא היחידה מבין ספרי התנ"ך שלא נמצאה בין המגילות הגנוזות שבקומראן, יש שמשערים שאנשי הכת, שכתביה נחשפו שם לא קיבלו את מגילת אסתר כאחד מכתבי הקודש. חג פורים כלל לא נכלל ברשימת החגים של כת זו.

מהמשנה במסכת מגילה נראה בברור שלכל המאוחר בדור שלאחר מרד בר כוכבא , הייתה כבר חובה לקרוא את מגילת אסתר בחג הפורים.

מצוות החג

בהלכה נקבעו ארבע מצוות החלות בפורים:

 קריאת מגילה. קריאת מגילת אסתר בליל החג ובבוקרו. זה נעשה כחלק מפרסום הנס, והודיה על ההצלה.

על פי המקובל, המגילה נקראת בפומבי בבית הכנסת מתוך מגילת קלף ובנעימה מיוחדת של טעמי המקרא. חשוב לעקוב אחרי הקריאה ולשמוע כל הברה והרבה.

ארבעה פסוקים נאמרים בקול על-ידי הקהל, ורק אחר כך חוזר עליהם הקורא. פסוקים אלה, שכל הנוכחים אומרים אותם בקול רם, הם פסוקים המביעים את השינוי לטובה במצב היהודים ובמעמדו של מרדכי ואת שמחת ההצלה. (כמו "ומרדכי יצא מלפני המלך בשלוב מלכות…")

חג פורים הוא חג השמחה, לכן קוראים את המגילה במנגינה שמחה וחגיגית. יחד עם זאת יש כמה פסוקים במגילת אסתר שאותם הקורא אומר בנעימה עצובה – הנעימה של מגילת איכה שזה ספר קינות על חורבן הבית הראשון ועל הגלות שבאה בעקבותיו. (את מגילת איכה קוראים בתשעה באב.)

הפסוקים שנקראים בנעימה של מגילת איכה הם הפסוקים המזכירים אסונות וסכנות, כמו למשל – חורבן הבית הראשון שנזכר בתחילת המגילה או ההשמדה שנגזרה על היהודים.

 הקריאה בבית הכנסת נעשית כחלק מסדר תפילת ערבית ותפילת שחרית ביום הפורים.

גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, למרות שהיא נמנית בין מצוות עשה שהזמן גרמן משום שגם הן ניצלו בנס הפורים, יש הסוברים שחיוב נשים בקריאת מגילה נובע מכך שהנס נעשה, נעשה על ידי אישה.

 בגלל חיוב הנשים בקריאת מגילה מתקיימות קריאות נפרדות עבור נשים שאינן יכולות להגיע לבית הכנסת בזמן הקריאות המרכזיות.

 יש מנהג הקשור לקריאת שמותיהם של בני המן: את שמות עשרת בני המן, הנזכרים בסוף המגילה, אומר הקורא בנשימה אחת, בלי לעצור בין שם אחד לשני.

סעודת פורים – משתה ושמחה.  לפי המגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". למרות שהחג מתחיל מהלילה, בתלמוד (מסכת מגילה) נקבע שמצוות הסעודה היא דווקא ביומו של החג.

בתלמוד מוזכר שחלק מהמצווה בפורים הוא לשתות יין ולהשתכר "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'", זאת מפני שהנס נעשה באמצעות משתה היין שערכה אסתר לאחשורוש. אם כי יש דעות שונות בנוגע למידת מידת חיוב ההשתכרות. יש אף פוסקים שטוענים שהמצווה הזאת נדחתה לגמרי.

משלוח מנות איש לרעהו. מצווה לשלוח אדם אחד לשני שתי מנות מזון ומיני מטעמים. מלשון הכתוב במגילת אסתר, "משלוח מנות איש לרעהו" – כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד, הסיקו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שני פריטי מאכל, לפחות לאיש אחד. הטעם המקובל למצווה זו הוא לחזק את האחדות בעם ישראל.

 מתנות לאביונים. לפי ההלכה כל אדם צריך לתת ביום זה צדקה לשני נזקקים, או להעביר סכום כסף למי שיחלק אותו לנזקקים.

 בפורים אסור לומר הספד, אסור להתענות וכן יש להמעיט במלאכה ביום זה.

מנהגי החג

מחיית זכר עמלק. בעת קריאת המגילה, כאשר מוזכר שמו של המן נהוג להרעיש ברעשנים או בכלים אחרים כדי לקיים באופן סמלי את מחיית זכר עמלק, אשר לפי המסורת המן הוא מזרעו.

התחפשות.  המנהג החל בימי הביניים בונציה, כנראה בהשפעת קרנבל המסכות המקומי. בהלכה, אחת ההתייחסות הקדומות למסכות מובאת ברמ"א, שבו המסכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים".

נוהג זה התחלל לחג פורים בגלל הרעיון של "ונהפוך הוא." במגילת אסתר מסופר הרי על ההיפוך לטובה בגורלם של היהודים. "והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" (מגילת אסר ט; כב).

המן, הרי זמם להרוג את כל היהודים בחודש אדר – אבל הגורל התהפך, היהודים ניצלו מגזירת המן.

עוד סיבה לתחפושות היא ההסתרה שיש במגילה. אסתר מסתירה את זהותה היהודית כאשר היא באה לארמונו של אחשוורוש.

גם אלוהים "מסתתר" במגילת אסתר – שם אלוהים לא נזכר אפילו פעם אחת במגילה, בניגוד לכל שאר ספרי התנ"ך.

 עשיית שמח 'ונהפוך הוא' כמו שציינתי למעלה, אחד המאפיינים הבולטים של חג פורים הוא השמחה. בין בדברים שנהוג לעשות בנוסף  הוא לחלק לילדים דמי כיס הידועים בשם "דמי פורים" או "מעות פורים".

נהוג לאכול מאכלים מיוחדים לחג כגון"אוזני המן".

היה נהוג להעלות הצגה מיוחדת בפורים, לרוב על פי אירועי המגילה. ההצגות קרויות "פורים שפיל" (באשכנז) ובקהילות ספרדיות ההצגות הללו נקראו "כלאעת פורים".

בנוסף נהגו בכל הקהילות לחבר דרשות היתוליות לפורים, ובהם "הגדת ליל שיכורים", "סליחות לפורים", "קידוש לפורים" ועוד.

בישיבות נהוג למנות מבין התלמידים את "רב פורים", שבין היתר דורש דרשה היתולית לחג.

בחלק מהערים נהוג לקיים בפורים מצעד חגיגי ברחובות העיר בשם "עדלאידע". תהלוכת פורים הראשונה נערכה בתל אביב בפורים תרע"ב (1912), ועד היום מתקיימות עדלאידות הכוללות מצעד, רקדנים, משאיות ובובות ענק.

 בתפילת העמידה וכן בברכת המזון מוסיפים קטע הודיה על הנס בשם "על הנסים", במטרה לזכור את הנס. בערים המסופקות יש נוהגים להוסיף את הקטע בשני הימים ויש שנוהגים רק ביום הראשון.

בכמה קהילות נהוג לומר קרוב"ץ, שהוא פיוט על סדר חזרת הש"ץ המדבר בענייני הפורים, מרבי אלעזר הקליר. ראשי הקטעים של הקרוב"ץ הם תיבות הפסוק "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי", כך שכל קטע פותח במילה אחת מן הפסוק.

בתפילה קוראים בתורה את פרשת מלחמת עמלק מתוך פרשת בשלח. בערים המסופקות יש נוהגים לקרוא בתורה רק ביום הראשון ויש שנוהגים בשני הימים.

 לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (למעט הנוהגים לפי מנהג הגר"א כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.

בניגוד לחגים אחרים, בפרט חנוכה, בפורים לא אומרים הלל. למרות שמדובר בנס מאד חשוב.

אחד ההסברים לכך שהנס קרה בחוץ לארץ ולא אומרים הלל על נס שלא אירע בארץ ישראל.

בערים עתיקות שבהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מחמת הספק, ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, מכיוון שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים העתיקות בארץ ישראל, כצפת, טבריה, חברון ויפו. טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. ישנם מקומות עתיקים בהם התחדש היישוב היהודי, כגון חברון ושילה, שגם בהם מציינים את החג במשך יומיים. גם בערים מסוימות מחוץ לישראל חוגגים את פורים במשך יומיים, בהן איזמיר שבטורקיה, חאלב שבסוריה ובגדאד שבעיראק.

פורים משולש. פורים משולש הוא פורים הנחגג רק בערים המוקפות חומה, כאשר טו' אדר חל בשבת. הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת.

למרות שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים". לכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום פורים בפרזים. (באותה שנה כולם קוראים מגילה באותו יום).

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. (בעשור הקודם זה קרה מס' פעמים).

ביום שישי, י"ד באדר – קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים.

ביום שבת, ט"ו באדר – מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "על הנסים".

ביום ראשון, ט"ז באדר מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.

הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.

פורים קטן. בשנה מעוברת פורים נחוג באדר ב'. בי"ד ובט"ו אדר א', שבו לא נחוג פורים נחגגים שני ימי "פורים קטן" ("פורים קטן" ו"שושן פורים קטן"). בפורים קטן לא נהוגות מצוות הפורים כגון קריאת המגילה, משלוח מנות, או מתנות לאביונים, אבל הוא אסור בתענית ובתחנון ומרבים בו בסעודה.

פורים שני. קהילות ומשפחות מסוימות הנהיגו להן ולצאצאיהן לקיים פורים נוסף משלהן, בתאריך בו התרחש להם נס הצלה מיוחד, ציון חג זה מכונה פורים שני.

שיהיה  חג פורים שמח

[מקורות:

ויקיפדיה

מט"ח]

 
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חודש אדר, מעגל השנה, פורים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על חג פורים

  1. oferdub הגיב:

    תודה גם פה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s