סרטים ישראליים [ניסן-אייר התשע"ד – אפריל-מאי 2014]

לאחרונה יצא לי ללכת עם בתי לשני סרטים ישראליים, בדרך כלל זה נדיר. אולי זה בגלל שלא היו הרבה סרטים ישראליים שהרגשתי נוח ללכת אליהם (לראשון אני אישית ממש רציתי ללכת לראות לאור הפרסומים הרבים עליו.), אולי גם בגלל שהילדה בגרה ואפשר ללכת איתה לסרטים טובים ולא רק למדובבים…

מקור התמונה

מפריח היונים

כאמור, שמעתי על הסרט די הרבה זמן ובחופשת הפסח כאשר הוא יצא לאקרנים החלטנו ללכת אל הסרט. אני רציתי ללכת אליו, בעיקר בזכות הספר. אמנם לא ממש זכרתי מה הייתה העלילה (ולכן אני גם לא משווה את הסרט לספר…) אך הסרט היה בעיני בהחלט טוב. אמנם הפריע לי שלא היה קצת רקע על מה שמסופר בו…

הבת רצתה ללכת בגלל השחקנים הצעירים בו שמופיעים בסדרה בערוץ הילדים…

 

הסרט בויים ע"י נסים דיין, במאי מאד מעורך, מי שביים את הסדרה 'משפחת ספרא ובניו'.

הסרט מתחיל בכך שבשנת 1950 עוצרים את אחד הקרובים של גיבור הסרט… המאורע די ברור נובע ממניעים אנשטימיים – אבל מדוע בצורה כזאת, מדוע דווקא אז – כל זה כלל לא מוסבר. ובאמת אני חושבת שזה אחד הדברים שמציקים לצופה בסרט.

רק בסוף הסרט כשהופיע המשפט שאמר שככה בעצם הסתיימה גלות מאז בית שני גם קלטתי בעצם מה זאת יהדות עירק…

הרי עירק- היא בעצם 'בבל' שהיתה הגלות הראשונה של עם ישראל, העם היהודי…

תוך כדי מחשבה, נזכרתי (גם בספר שקראתי בעבר  ) על מה שעבר שם באותם ימים ליהודי עירק.

עצם זה שהסרט מתחיל  בשנת 1950 – שנתיים אחר קום מדינת ישראל, אשר נלחמה נגד עירק… בעצם מלחמת העצמאות שינתה את היחס של השלטון כלפי היהודים…

אם בהתחלת הסרט היו כתוביות שמתארות את יהודי עירק, היחסים שלהם עם השלטון אני חושבת שההנאה של הצופים היתה טובה יותר.

השחקנים בעיני היו נהדרים, חלקם מוכרים יותר, חלקם אולי פחות (אם כי, כפי שציינתי, השחקנים הצעירים מוכרים מאד לקהל הצעיר, דניאל גד ויסמין עיון מופיעים יחד בסדרה 'גאליס'…)

מאד אהבתי גם שאלי עמיר, הסופר, מופיע גם בסרט בסצנה אחת.

היה לי קצת קשה עם כך שלא דיברו בעברית (בכל זאת סרט ישראלי…) אם כי השפה הערבית היתה בעיני בכמה קטעים משונה – רק בבית הבנתי שמדובר בשפה ערבית-יהודית היחודית לגולי בבל/עיראק…

עוד משהו מעניין – בגלל שכולם דיברו את אותה שפה – גם מי ששיחק את דמות יהודית וגם מי ששיחק ערבי היה שלב שכבר לא הבדלנו מי זה מי… האם הוא 'ערבי' או 'יהודי' בסרט…

טריילר של הסרט

כתבה על הסרט

כשיצאתי מהסרט חשבתי על כך שהסרט יכול להתמודד ב'פרס אופיר' השנה והופתעתי לשמוע שהסרט כבר התמודד ב'פרס אופיר' לשנת 2013. כלומר הוא יצא להקרנה הרבה אחרי שהוא הופק… הבנתי שמפיקי הסרט לא ציפו שאנשים יתעניינו בסרט וסה"כ יש לסרט ביקוש רב.

(אנחנו, אגב, ראינו את הסרט באולם מלא, רוב הצופים היו יוצאי עירק שהתפלאו לראות זוג אשכנזיות בסרט דובר עירקית devil)

מקור התמונה

אנשים כתומים

אתמול, בל"ג בעומר, הלכנו ל'אנשים כתומים', אמנם לא ממש חשבתי ללכת לסרט – אבל מהמבחר שכן היה  (אני מצדי רציתי לוותר, אבל הבת התעקשה, מה גם שהיא חוגגת השבוע יום הולדת :-)) הסרט הזה נראה בחירה שווה.

בסוף ״אנשים כתומים" התגלה כסרט מאד חביב. בעיני אפילו הרבה יותר טוב מ'סוף העולם שמאלה' שבשעתו פומפם בלי סוף… כשראיתי את הסרט בזמנו (אמנם בDVD  בבית) לא הבנתי ממה בדיוק מתלהבים מהסרט… הוא בעיני היה עשוי לגמרי לא טוב.

כאן הסרט היה בעיני סרט קסום. מאד ססגוני, צבעוני ומאד פולקלורי.

במרכז הסרט "אנשים כתומים" עומדת סבתא זוהרה (ריטה שוקרון), שבני העדה המרוקאית נוהרים לביתה ביפו כדי שתחלום את העבר של משפחותיהם במרוקו. זוהרה אוחזת בחפץ שלהם, נרדמת וחולמת את ילדותה בהרי האטלס. כשהיא מתעוררת, היא נותנת להם עצה לחיים והם משלמים לה כסף רב.

לאחרונה תש כוחה של סבתא זוהרה וקשה לה לחלום, היא מחפשת מחליפה. בלילות היא בודקת את העיניים של נכדתה זוהר (מיטל גל סויסה), אך הן ריקות.

הבת שלה סימון (אסתי ירושלמי), שכן יודעת לחלום, מסרבת להחליף אותה ורק רוצה לעבוד במסעדה הקטנה שלה בבת ים. סבתא זוהרה יוצאת למאבק נגד המסעדה בעזרתו של ז'קי (יורם טולדנו), בעלה של סימון, אבל סימון לא מוכנה לסגור את העסק. העניינים מסתבכים כשפאני (חנה אזולאי הספרי), אחותה של סימון, שפית מצליחה מפריז, שנעלמה לפני 16 שנים, חוזרת כדי לעזור לאחותה. היא מזכירה לה איך מבשלים ומעוררת יצרים מן העבר. (הסקירה היא מ'עכבר העיר')

כמו שציינתי, בעיני הסרט מאד מלא בפולקלור – ועצם זה שהרגשתי אותו זה בעיני אומר הרבה על הסרט.

גם הצילום של הסרט היה מאד מיוחד. הצילומים היו, כמו שכתבתי למעלה, ססגוניים מאד.היו בסרט סצנות שתיארו פלשבקים מהעבר של הדמויות במרוקו, והצילומים אכן התרחשו במרוקו. כשהבנתי זאת (דרך הכתוביות בסוף הסרט) זה מאד מצא חן בעיני שממש הלכו למרוקו וצילמו שם… (אמנם ל'מפריח היונים' אשר צולם בארץ אין אפשרות לצלם את בבגדד, אבל בעיני, כאמור, מצא חן שהצילומים צולמו במרוקו…)

גם המוסיקה של הסרט מאד יפה ומיוחדת.

להפתעתי התברר לי שזה הסרט הראשון שחנה אזולאי-הספרי ביימה, כי אני חשבתי שהיא ביימה את 'שְחוּר', אבל מחיפוש בגוגל הבנתי, שהיא כתבה את התסריט ל'שְחוּר' ובעלה (שמואל הספרי) ביים אותו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על סרטים ישראליים [ניסן-אייר התשע"ד – אפריל-מאי 2014]

  1. yara113 הגיב:

    תודה להמלצה. המליצו גם בערוץ 1 על שני הסרטים.

  2. oferdub הגיב:

    מזמן לא יצא לי לצפות בסרטים ישראליים. חבל.
    אולי בביקור בארץ..
    תודה, יקרה 🙂

    • חוטהשני הגיב:

      מעניין אם הסרטים הללו יגיעו לארצות הברית.
      לגבי מפריח היונים – מאד מוזר שהוא יצא להפצה מאוחר מההפקה שלו… כי הסרט בהחלט סרט יפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s